"… והנה כבר הבאנו את דברי ריש לקיש: "אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל – בשביל משנתו שאינה סדורה עליו… מאי תקנתיה? ירבה בישיבה (רש"י: 'שיסדירו בני הישיבה משנתם')… 'ויתרון הכשיר חכמה' – כל שכן אם משנתו סדורה לו מעיקרא" (תענית ז:). כי חלק מתפקיד החזרות הוא לעשות סדר בלימוד, וכאשר הלימוד אינו מסודר קשה להבין ולזכור. ובזה עמד הרב אליהו דורדק שליט"א לפני יותר מעשרים שנה וההדיר לבני ישראל את ששה סדרי משנה מחדש וקרא למהדורתו "משנה סדורה".
לאחר עשרים שנה ניתן לראות שמפעל "משנה סדורה" הוכיח את עצמו בכך שנתן ללומדים בספריו כלי מחזיק ברכה בכדי לקנות ש"ס משניות, ולחזור עליו עשרות ומאות פעמים במהירות ובהבנה. וכן את האפשרות לחזור על כל הש"ס פעם בחודש, כפי שהדריך הגר"א זצ"ל. בישיבות שתלמידיהם משתמשים במשנה סדורה קל למצוא תלמידים שמשנתם שגורה בפיהם, מתוך דבקות קדושה באש התורה.
והנה, גם אנחנו נתנו דעתנו להגדיל תורת ה' ולתת כלי טוב שבעזרתו יתברך יחזיק ברכה. לכן עמדנו על עמדתנו, חלצנו חלצינו, והלכנו באורחות ה"משנה סדורה" וההדרנו את הגמרא וקראנו למהדורתנו "גמרא סדורה".
ממעלות החיבור 'גמרא סדורה':
א) הגמרא מסודרת בעימוד של פסקאות, משפטים ופיסוק על פי מבנה המשפט, שכך תקל על הלומד המרוצה בלימוד, וכן יקל עליו הזיכרון, כיון שהדברים מסודרים, וכל קושיה, תירוץ או ציטוט עומדים בפני עצמם.
ב) שמות האמוראים והתנאים הודגשו על מנת להקל על תשומת הלב ולהקל על הזיכרון.
ג) ניקוד הפסוקים, כתיב חסר ומלא הותאמו לפי המסורה.
ד) ציינו את מקורם של משניות ופסוקים.
ה) על פי הסכמת גדולי דורנו, בכמה מקומות שינינו את הגרסא מגרסת דפוס וילנא על פי כתבי היד המפורסמים של הגמרא. (ציונים של שינוי מגירסת דפוס וילנא מפנים למקורות הנמצאים בסוף המסכת).
ו) את פרוש רש"י שינינו במעט מקומות, כמו במקום שהצנזורה הארורה נגעה בו. רוב השינויים ברש"י הם על פי דפוסים ישנים (ונציה, ושוניצנו, ופיזרו, ומסומן ב^) והמיעוט על פי הערות הדקדוקי סופרים (ומסומן ב~).
תועלת רבה ראינו בגמרא זו בנסיוננו האישי וכן מנסיונם של חברינו ותלמידינו, והתועלת היא בין בבקיאות ובין בעיון. שמחה גדולה חוינו בכלי חמדה, באשר הוא מקל על הזיכרון ומסדר באופן מופלא את דברי חז"ל. נחמד למראה וקולו ערב, כלי מחזיק ברכה, שיתן לחפץ את תורת ה' את חפצו. גירסא התאווה נפשם, את פריו קטפו, ואכלו בפרדס ביתן המלך.
ביאור הסימנים שבמהדורת 'גמרא סדורה':
א) בציוני המשניות "כאן" מתייחס למסכת הנלמדת (כגון "כאן א:ג" פירושו "במסכת זו פרק א' משנה ג'").
ב) סתם "כאן" (בלי ציון הפרק והמשנה) פירושו משנה זו שעליה מוסבת הגמרא.
ג) סימן '!?' פירושו סוף קושיא.
ד) סימן ° מסמן למעבר עמוד בדפוס וילנא.
ה) את האות ה' עם גרש המציינת בדפוס וילנא את שם השם ברוך הוא החזרנו לסימון 'יי', כפי שהיה בדפוס ראשון ובכתבי היד.