גמרא סדורה – “המאיר”

פורסם ב: מאמרים | ARTICLES | 0

בחשון תשע”ג נתבע מפעל גמרא סדורה, על יד רב מרבני ישיבות בני עקיבא. בסוף שנת תש”ע הוציא הרב הנזכר גמרא לתלמידיו וקראה אף הוא “גמרא סדורה”. על מנת למנוע בעיות בזיהוי והפצה בין שתי ההוצאות, הציע בד”צ העדה החרדית פשרה לפיה הוצאתנו תוסיף מילה בנוסף לשם “גמרא סדורה”. כמו כן, הוחלט על ידי הבד”צ שנוכל למכור את הגמרות שכבר הודפסו כרגיל.

על כן, בעזרתו יתברך, בי”ח תמוז תשע”ג הוחלט להוסיף לשם גמרא סדורה מילה אחת שמבטאת הרבה, והיא “המאיר”. “המאיר” הוא כמאמר הכתוב (משלי כט,יג): “רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם יי”, וכפי שפירשו חז”ל (ויקרא רבה פ’ לד): “רש – זהו רש בתורה, ואיש תככים – זה ששונה סדר או שני סדרים, עמד ‘רש’ עם ‘איש תככים’ ואמר לו: ‘השניני פרק אחד’ והשנהו – מאיר עיני שניהם יי, קנו העולם הזה והעולם הבא”. וידוע שמי שדבריו מסודרים, בהחלט ראוי ללמד אחרים, ויזכה לקניין עולם הזה והעולם הבא.

וכן התנא הגדול, אשר רבי לקח את משנתו הסדורה, וממנה ערך את הששה סדרי משנה, אינו אלא רבי מאיר. אלא ששנינו (עירובין יג:): “לא רבי מאיר שמו אלא רבי מישא שמו”. וכן לכאורה יש לציין שלא מצינו שם “מאיר” בישראל לפני התנא הקדוש רבי מאיר. ויש לשאול כיצד זכה רבי מישא לכינוי הנפלא “רבי מאיר”? לכאורה, משום שעשה את משנתו סדורה, כמו שאמרו רבותינו (שם.): “מעיקרא אתא לקמיה דרבי עקיבא, ומדלא מצי למיקם אליביה – אתא לקמיה דרבי ישמעאל וגמר גמרא, והדר אתא לקמיה דרבי עקיבא וסבר סברא.” כלומר, שקודם היה רבי מאיר אצל רבי עקיבא ולא הבין דבריו (עיין במנחות כט. שאפי’ משה רבינו לא הבין דברי ר’ עקיבא), והתקשה בלימודו מאוד, מה עשה? הלך אצל רבי ישמעאל לסדר משנתו, שמשנתו של ר’ ישמעאל מסודרת מאוד (כגו’ שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת), ומתוך כך חזר לר’ עקיבא לעיין במשנתו. וכל כך עלה בידו, עד שכינו אותו “רבי מאיר”. ולמה “מאיר”? אומרת הגמרא שזה משום “שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה”. כי כאשר יש סדר בלימוד אפשר להגיע להשגות נפלאות בתורה. וכן רבי מאיר, שהיה תלמיד מתקשה אצל רבי עקיבא, ונתעלה להיות גדול הדור, עד שאמר עליו רבי אחא בר חנינא (שם:): “גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו”. וכך נאה ויאה לגמרא סדורה, שמטרתה היא לסדר את התלמוד לפני התלמיד, להיקרא “המאיר”.

המילה “המאיר” גם מדגישה את האיכות החיצונית של הגמרא סדורה, את ההדפסה הקפדנית המפוארת והמאירה, באשר דברים נדפסים על נייר איכותי, עם דיו איכותי. וכן מדגיש את העימוד המושקע של הגמרא, שיצא בתוכנת עימוד מיוחדת ומקצועית מאוד, אשר הומצאה על ידי יהודי יקר וחביב, ר’ דניאל ויצמן, על מנת שיהיה הכל מאיר מאוד ללומד, “לְמַעַן יָרוּץ קוֹרֵא בוֹ” (חבקוק ב,ב).

ואחרון אחרון חביב, מוקירים אנו בזה את שם הפטרון החשוב והגדול, יקירינו, ר’ מאיר רוטנברג הכהן הי”ו, אשר עומד מאחורי המפעל. ר’ מאיר, לא רק שהקדיש וקבע יד ושם לזכרון נצח את הגמרא סדורה על שם אביו ר’ יעקב יוסף הכהן בן לאה ע”ה, אלא שגם השקיע כוחות רבים שגמרא סדורה תתקבל על ידי כל קהילת ישראל ורבותיהם שליט”א. וחיבר בין הרבה תלמידי חכמים וגדולים למען זה, ובהחלט זכה לקיים את המשנה (סנהדרין ח:ה): “כינוס לצדיקים – הנאה להם והנאה לעולם”. ובכך אנו מתכבדים להוסיף כתר שם טוב וכתר כהונה על גבי כתר תורה, לתת את שמו על מפעלינו הקדוש – “גמרא סדורה המאיר”.